היסטוריה

הקהילה היהודית בסלונים קמה במאה ה- 16 והמצבה העתיקה ביותר בבית העלמין היהודי הישן היא משנת 1529.

תקופת השלטון הרוסי (1795-1915)

בראשית המאה ה- 19 כבר היו היהודים רוב מוחלט בסלונים. בשנות הצמיחה הכלכלית המואצת ובייחוד כשנאסרה ישיבת יהודים בכפרי רוסיה על פי חוקי מאי 1882, גדל מספררם בסלונים פי עשרה ויותר וב- 1889 הגיע לשיא של 82.2% מ- 22,350 תושבי העיר. אחר-כך התהפכה המגמה והיהודים התמעטו בהדרגה עקב הגירה לארצות שמעבר לים ויציאה לערים גדולות ברוסיה.בסוף המאה חלקם של היהודים באוכלוסיה ירד ל- 80%. ההגירה נמשכה גם בראשית המאה ה- 20: בשנים 1907 – 1914 היגרו כ- 2,500 מיהודי סלונים לארצות הברית ולמושבות הברון הירש בארגנטינה. המניעים העיקריים לגל ההגירה היו משברים כלכליים, הפוגרומים של שנות ה- 80, הגבלות שהטילו שלטונות רוסיה על היהודים במדינה, ובהמשך גם רדיפת השלטונות את פעילי מהפכת 1905.

גם במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 שלטו היהודים במסחר הסיטוני בעצים, בתבואה, בעורות ופרוות ובברזל. בסוף המאה סחרו יהודים גם במכונות חקלאיות, בגפרורים ובסחורות נוספות. היהודים מילאו תפקיד מרכזי בתהליך התיעוש בסלונים. ליהודים היתה בלעדיות כמעט מלאה במגזר המלאכה – בעיקר כחייטים וכסנדלרים אבל היו ביניהם גם בורסים, פרוונים, כובענים, נגרים, נפחים, מלבני לבנים ובנאים. בראשית המאה ה- 20 עסקו במקצועות המלאכה כ- 800 יהודים – שליש מכלל המפרנסים היהודים בעיר. בנתון זה לא נכללו פועלים בבתי המלאכה לבורסקאות. בהתחשב בירידה הגדולה במספר היהודים בעיר באותן השנים, הגידול היחסי במספרם של בעלי המלאכה היה רב עוד יותר. במסחר הזעיר מעריכים שכל 150 החנויות והדוכנים בשוק היו של יהודים.

הבניה בסלונים היתה בעץ והשריפות חזרו ונשנו בה. הקשה מכולן, ב- 25 במאי 1881 – כנראה הצתה בזדון של שונאי ישראל – כילתה כ- 900 בתי מגורים, מחסנים, חנויות, בתי כנסת ושאר בנייני ציבור ברובע היהודי. ב- 1897 הקימו היהודים אגודת מכבי אש, 65 מבין 70 הכבאים המתנדבים היו יהודים. באפריל 1886 גאה הנהר שצ'ארה, בתים רבים הוצפו וכמאה משפחות יהודיות סבלו נזקים כבדים. באותו הזמן בערך יזמו היהודים התקנת צנרת מים בעיר.

המידע הובא מתוך: פנקס הקהילות, פולין / הוצאת יד ושם - כרך שמיני: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק