ברבע האחרון של המאה ה- 19, בעקבות התפשטות ההשכלה, נוסדה בסלונים אגודת "חובבי ציון". החרדים התנגדו נחרצות להלכי הרוח החדשים, וביניהם לבין המשכילים הראשונים ו"חובבי ציון" התפתח מאבק עז. המשכילים התלונני בפני השלטונות על המגיד ר' משה יצחק דרשן שתקף אותם בדרשותיו, והוא אולץ להתחייב שלהבא לא ידרוש עוד בציבור. בשנות ה- 80 התחזקו המשכילים בעיר, ובה בעת המאבק ביניהם לבין ראשי הציבור התמתן.
החינוך בקהילה התבסס על החדר המסורתי. בשלהי המאה ה- 19 היו בסלונים עשרות חדרים, ובתלמוד תורה של הקהילה למדו כ- 800 ילדים. ב- 1872 נפתח "חדר מתוקן" ראשון, שלצד לימודי קודש לימדו בו חשבון בעברית, עברית, דקדוק עברי, כתיבה תמה ומעט רוסית. בשנות ה- 70 הוסיף גם התלמוד תורה לתכנית הלימודים שלו לימודי חשבון, רוסית וכתיבה תמה. ב- 1880 נפתח בסלונים בית ספר יהודי פרטי בן שלוש כיתות לבנים. ב- 1894 הוקם בית ספר קדם-תיכוני ארבע-שנתי לבנות של הגב' יודקובסקי, שגם בו לימדו רוסית, עברית וחשבון, ואולם הוא נסגר כעבור זמן קצר. בעיר היה גם בית ספר ממשלתי לילדים יהודים בן שתי כיתות בשפה הרוסית, שתקציבו מומן מקופת הקהילה, ומקצת הילדים למדו בבית-ספר כללי שנוסד ב- 1902. בני נוער יהודים לא מעטים המשיכו בלימודיהם בגימנסיות יהודיות בערים גדולות. ב- 1906 נפתחה בסלונים גימנסיה ריאלית פרטית לבנים, וכעבור שנה גימנסיה נוספת לבנות. פעילות לימודית התקיימה גם במסגרות לא פורמליות. צעירות משכילות חברות אגודת "משכיל אל דל" לימדו בנות ממשפחות עניות בהתנדבות.
אחרי הקונגרס הציוני הראשון ב- 1897 נוסדה בסלונים אגודה ציונית, ובראשית המאה ה- 20 פעלו בעיר אגודות "פועלי ציון", "צעירי ציון", "בנות ציון" ואחרי 1902 "המזרחי". גם הבונד החל לפעול בסלונים באותה העת, וביוזמתו קמו בעיר איגודים מקצועיים ופרצה שביתה ראשונה של שוליות חייטים. השביתה כשלה ומנהיגיה הוגלו לסיביר.
המשכילים וחברי המפלגות והתנועות פיתחו חיי תרבות וחברה ערים. ב- 1878 נוסדה בסלונים ספריה יהודית ראשונה, ביזמתו של משה מיליאקובסקי, ובראשית המאה ה- 20 כבר היו בסלונים כמה ספריות יהודיות. ב- 1903 היו לספריית "שוקדי מלאכה" 208 קוראים קבועים, ביניהם גם תלמידים ובחורי ישיבה. בעיר התקיימו ערבי הווי, מסיבות ריקודים, שירה בציבור, הצגות, מקהלה ציונית, שיעורים וקורסים לעברית ולספרות והיסטוריה יהודית ועוד. בשנת 1895 יסדו משכילים מקומיים את "מניין הנאורים". הם התפללו במועדון משלהם ששימש גם משכן הוועד.
המידע הובא מתוך: פנקס הקהילות, פולין / הוצאת יד ושם - כרך שמיני: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק