אליהו גרייבר ז"ל

נפטר ב כ"ה בתמוז תשמ"ח, 10 ביולי 1988
נקבר בבית עלמין חולון

מאת: בתו טובי בן זאב (גרייבר)

אבינו, אליהו גרייבר ז"ל, נולד בסלונים בתאריך 25.5.1919 להוריו יעקב ובלה הי"ד שנרצחו בסלונים. הוא היה בן הזקונים בין ארבעת ילדי המשפחה: משה ורבקה הי"ד שנרצחו בסלונים ואסתר ז"ל שעלתה לארץ לפני המלחמה ונפטרה בשיבה טובה בישראל.
עשרים וארבע שנים לאחר פטירתו, כותבת אני דברים אלה לזכרו.

אבא דיבר תמיד בערגה על הנהר שעבר בסלונים, ועד כמה אהב לשחות בו. ייתכן ועל גדות הנהר בסלונים צמחה אהבתו למים, לים ולטבע.
בשנת 1940, כאשר קבל צו גיוס לצבא האדום, אמו בלה אמרה לו באומץ לבה הרב ובחכמתה: "התגייס, זו ההזדמנות שלך להציל עצמך מכל משפחתנו". וכמה צדקה לצערנו הרב. כל בני המשפחה  שנותרו בגטו סלונים נרצחו ע"י הנאצים הגרמנים ועוזריהם.

כבת להורים ניצולי שואה שעם כל הכאב שספגה בבית התקשתה (מודה ומתוודה אני..) לקבל את ההתעללות והטבח ההמוני ביהודי הגטו חסרי האונים, הייתי גאה באבא על היותו חייל, לוחם בנאצים. בקרב הבלימה של הצבא הסובייטי נגד הצבא הגרמני  אבא נפצע קשה ושהה בבית-חולים מעל שנתיים. 
לאחר המלחמה בשנים 1946-1947 חזר לפולין, הקים קיבוץ וארגן צעירים לעליה לארץ. הוא עלה ארצה ב-1948 לתוך מלחמת השחרור, היישר מהאנייה נלקח להילחם בקרב לטרון. שם נפצע שוב.

כאבו על רצח בני המשפחה בסלונים, המראות שראה בהגיעו לשם בתום המלחמה -  לא הרפו ממנו. רק כיום כאישה בוגרת אני מבינה וחשה כי הכאב הזה צרב בו פצע שלא ניתן לריפוי. הוא לא סיפר הרבה על מה שעבר במלחמה, על הגעגוע למשפחה שנכחדה אבל על סלונים סיפר תמיד בחיבה. זיכרונות של ילדות טרום מלחמה שבנו את אישיותו אוהבת המשפחה והקהילה.

אנחנו גדלנו ללא תמונות משפחתיות של סבא וסבתא, דודים ודודות. אני זוכרת את התרגשותו  הרבה כשהקימו את המצבה לזכר יהודי סלונים שנספו בשואה.

אבא ידע לשמוח בחלקו, והסתפק במועט. היה אדם רוחני בתקופה בה עדיין לא דברו על רוחניות. היה איש מאמין, אוהב ומקיים מסורת ישראל ללא כפייה.
אבא היה איש טוב, רחמן ורגיש לעוולות וסבל אחרים. נכון תמיד לעזור. אבא טוב ומסור וסבא נפלא. הוא נישא לאמנו זהבה בשנת 1951, נולדו שלושה ילדים: טובי, ניצה ויעקב (קובי), והוא זכה להכיר חמישה נכדים. אותנו חינך שחשוב ביותר להיות חזקים, לדעת לתפקד בכל מצב ולא להיות תלויים בכל מנעמי החיים. 

תקצר היריעה מלתאר את השפעתו של אבא עלינו. בכל שנה אנו עורכים אזכרה לכבודו ואחר כך ומתכנסים יחדיו, כמו שאהב. כולנו יחד עם הנכדים שחלקם כבר נישאו ובניהם גם אלה שנולדו לאחר פטירתו ולא זכו להכירו - מקשיבים לסיפורים עליו  ורוחו מרחפת על כולנו.

אבא נפטר בפתאומיות מדום לב בגיל 69 בתאריך 10 ביולי 1988 (כ"ה בתמוז תשמ"ח) ונטמן בבית העלמין דרום (חולון - בת-ים) בחולון, באדמתה של הארץ שכה אהב.

יהא זכרו ברוך
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן

בשם המשפחה: טובי בן זאב (גרייבר)