פעילות הארגון

ארגון עולי סלונים והסביבה הוקם בתל אביב בשנת 1943, בתקופת מלחמת העולם השנייה, על ידי יוצאי העיר סלונים הוותיקים, בכדי לנסות ליצור קשר עם בני משפחתם בעיר הולדתם, שנותק בתחילת המלחמה.

שמועות על רצח יהודים בידי גרמניה הנאצית, בקהילות אירופה המזרחית התחילו להגיע, אך על השמדת הקהילה נודע רק מפי השרידים הבודדים שהגיעו לארץ עם שחרור אירופה המזרחית בידי הצבא האדום.

כיו"ר הראשון של הארגון נבחר הרב שבתאי יגל, ראש ישיבת סלונים ברמת גן ואחריו מר חיים אוורבוך, איש ציבור ומשורר.

חברי הועד היו אינג' קלמן ליכטנשטיין, היסטוריון הקהילה, שמעון גוזובסקי, שהכיר כמעט את כל יהודי הקהילה ומוצאם, יוסף דרור (דרצינסקי) שפרסם מאמרים עממיים אודות הקהילה ויהודיה, מרדכי ספיר (רובינובסקי), מיכאל גרודנצ'יק, ישראל פינצ'וק, ברוך יקימובסקי, ועו"ד רפאל לוץ, הקונסול הראשון של פולין בישראל, שנבחר כיו"ר הארגון לאחר עלייתו לארץ. עו"ד לוץ עזר לחברי הארגון בבעיות משפטיות שונות.

עם עלייתם של ניצולי הגטו צורפו לוועד, הפרטיזנים שבתאי מושקובסקי וצבי שפט. כנשיא מועצת הארגון נבחר דר' יצחק אפרת שחזר מגלות סיביר.

אינג' קלמן ליכטנשטיין כתב את תולדות קהילת סלונים כולל הכחדתה בתקופת השואה, בעריכתו 4 כרכים של "פנקס סלונים" המרשים, שראה אור בשנות ה-60.

נבחר ועד "פנקס סלונים" : ק. ליכטנשטיין העורך הראשי, דר' נח קפלינסקי, ניצול הגטו, דר' חננוביץ, יוסף דרור, מרדכי ספיר, שמעון גוזובסקי ויחזקאל רבן.

ועד הארגון קיים כנסים/ אזכרות שנתיות בבית הסופר ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב בהם השתתפו רוב שרידי הקהילה. נישאו דברים אודות הכחדת הקהילה והלחימה ביערות ונערכה תפילת יזכור על ידי חזן, לזכרם של הנספים בגטו. היה זה מפגש חברים ובירורים על גורל יהודי סלונים שנספו או/ ושרדו.

פעילות הוועד הלכה ונחלשה, ובשנים 1980 כמעט ונפסקה, בשל הגיל המתקדם של חברי הועד, שחלקם הגדול הלכו לעולמם.

חידוש הפעילות על ידי הועד החדש

ב-1985 הוקם ועד חדש אשר כלל את אברהם אורלינסקי, ניצול הגטו פרטיזן, אברהם רבן (רבינוביץ') פעיל הארגון, אליהו לובושיץ, ניצול הגטו ומחנה השמדה אושביץ, חיים קרפובסקי שנמלט לבריה"מ עם בוא הגרמנים,ישראל וולפוביץ' מחיפה, עופרה מאירי לבית אדלמן וצבי שפט, ניצול הגטו ופרטיזן שנבחר ליו"ר הארגון.

הועד החדש הכין תכנית פעולה לשנים הבאות והן:

1. יצירת קשר עם חברי הארגון בארץ ובחו"ל ושיתופם בקיום המשימות שתוכננו.
2. קיום כנוסים ואזכרות שנתיות ליד המצבה של הקהילה בבית העלמין בקרית שאול, בתל אביב.
3. חידוש הקשר עם בית הספר "רמז" ביהוד שאימץ את קהילת סלונים.
4. הוצאת החוברת "ידיעות" ביטאון הארגון, בעלת תוכן רב מגוון ומעניין, ודיווחים שוטפים.
5. הנצחת הקהילה ביד ושם ובבית לוחמי הגטאות.
6. עריכת סיורים מודרכים של משפחות באתרי ההנצחה.
7. עריכת מפגשי חברים, לשיחה והחלפת דעות.
8. עריכת סיור בסלונים והסביבה לאחר הרמת מסך הברזל של בריה"מ.
9. הקמת מצבות מסורתיות בשלושת גאיות ההריגה שבסביבת סלונים.
10. שיפוץ בית הכנסת הגדול בסלונים ועריכת תיקונים דחופים.
11. מניעת הקמת מרכז מסחרי ממשלתי על שטח בית העלמין שנותר.
12. שיחזור שער בית הקברות והקמת גדר מסביבו, למניעת הפיכתו לשטח הפקר.
13. הקמת מצבה, אוהל צדיקים על מקום קבורתם של אדמו"רים מחסידות סלונים.
14. הוצאה לאור של ספר הפרטיזנים היהודים ניצולי גטו סלונים.
15. עריכת סרט וידיאו להנצחת קהילת סלונים ויהודיה.
     

חברי הוועד 2017: