סלונים נכבשה ע"י הגרמנים בסוף אוגוסט 1915. לאחר ימים ראשונים של אופטימיות ואפילו התלהבות באה האכזבה, לנוכח שרירות הלב שזה נהגו שלטונות הכיבוש בתושבים ומעשי הביזה של החיילים. כמה יהודים הואשמו בריגול לטובת רוסיה ועל אחדים מהם נגזרו גזרי דין מוות. פרנסי הקהילה טרחו רבות כדי להצילם מכיתת היורים. יהודים ולא יהודים נלקחו לעבודות כפייה, הכלכלה המקומית שותקה, והכובשים החרימו את מלאי המזון ואת התוצרת החלקאית. מעט המזון שנותר חולק לתושבים בקיצוב ובמנות זעומות. ועד אזרחי שהוקם ניסה לסייע בפתיחת מטבח ציבורי וחלוקת ארוחות לנזקקים והרעב גרם להתפרצות מגפות ולתמותה גבוהה.
בתחומים רבים הקלו הגרמנים את ההגבלות שהטילו שלטונות רוסיה בעבר, ואפשרו את חידוש חיי התרבות היהודיים והפעילות הציונית.
בשלהי 1918 הסתיימה המלחמה והגרמנים נסוגו, אבל עד להתייצבות השלטון הפולני חלפו כשנתיים של מלחמות ותהפוכות שלטון. בקיץ 1920 היתה סלונים תחת כיבוש בולשביקי. ליהודים היתה זו תקופה רבת תלאות וסכנות, ועם שובם של החיילים הפולנים סבלו היהודים גם מידיהם רדיפות ואלימות.
המידע הובא מתוך: פנקס הקהילות, פולין / הוצאת יד ושם - כרך שמיני: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק