דבורה גולומב לבית לידר נולדה בעיר סלונים בשבת תשובה ה- 17 לספטמבר 1907 ונפטרה בקיבוץ כפר עזה בג' בשבט תשס"ו 2.02.2006 והיא בת 98 שנים.
הדבורה היא סמל למתיקות, חריצות והתמדה .
בתודעה הכללית הדבורה מייצגת כישרון ארגוני ויצירתי, פעלתנות שפע ושגשוג.
בעולם העתיק הדבורה סימלה חיי נצח.
אמא ז"ל הצליחה להגיע לשנת צח שלה (98), היא הייתה אשת ספר מובהקת ובעלת לשון צחה, וגרמה הרבה תענוג לסביבתה. כך הייתה לנו הזכות להכירה ולחיות במחיצתה במשך 23 שנים האחרונות לחייה בקיבוץ כפר עזה.
גם כאשר החיים הכלכליים של משפחתנו היו קשים עמדה אמא בהם בגבורה ובכבוד רב ,ושימשה לכולנו מקור לדוגמא והשראה.
ילדי ונכדי זכו לשמוע ממנה על חייה המרתקים בסלונים שהיו חלק בלתי נפרד מהוויית חייה. סיפוריה על משפחתה המיוחדת זיכרונותיה ממלחמת העולם הראשונה כשהייתה בת שבע שנים,סיפוריה על סבי יוסף ז"ל שהיה סופר סת"ם וסבתי שיינה מלכה ז"ל שנספתה בשואה, ואשר ניהלה חנות לממכר נקניקים ובשר. מעולם לא שכחה את הסיפורים על אחיה ואחיותיה, החיים היהודיים, החברה והתרבות, ותנועת הנוער השומר הצעיר בהם הייתה פעילה עד עלייתה לארץ בשנת 1938.
סיפוריה היו מרתקים ואמא ז"ל הצליחה בשפה עברית רהוטה עשירה ועסיסית, מתובלת ביידיש לחבר את כולנו לעברה המיוחד.
בצוואתה ביקשה שלא יינשאו הספדים, אך בדרכה המיוחדת ביקשה ששירה של זלדה "לכל איש יש שם " יקרא במקום הספד. כמו כן ביקשה להנציח את בני משפחתה שנספו בשואה על מצבתה וכך עשינו.
אמא נפטרה בשיבה טובה. בחייה העניקה לכולנו אהבה, אהבה למשפחה, אהבה לארץ, אהבה לזולת. באהבה הזאת נפרדנו ממנה וכך נזכור אותה תמיד .
דבורה גולומב, נפטרה בקיבוץ כפר עזה בג' בשבט תשס"ו 2.02.2006
כתבה בתה ורדה (גולומב) גולדשטיין , קיבוץ כפר עזה
