אנו נפרדים כאן המומים ובלב כואב מחיים יקירנו, שהלך מאתנו בטרם עת. הוא יחסר לכולנו, למשפחתו האוהבת, לחבריו וידידיו שהעריכו וחיבבו אותו מאוד ולכל אלה שהיו עימו בקשר.
חיים היה חבר קיבוץ יקר ונאמן, צנוע ועניו, מסור לאין קץ למשפחתו, לחבריו ולתפקידיו בקיבוץ ובחברה.
מותו הכה בהלם את כל חבריו וידידיו שהכירוהו מקרוב.
הכרתי את חיים מתנועת השומר הצעיר בעיר הולדתנו,סלונים. הוא היה בשכבה הבוגרת ואני למדתי בכיתה אחת עם אחיו הצעיר, חנן, שנספה יחד עם הוריו בגטו בזמן השואה, בשנת 1942. בקרתי בביתם, משפחה יהודית, מסורתית, ציונית, צנועה ומכובדת.
ב-1939, בזמן הכיבוש הסובייטי, התמחה חיים בהקרנת סרטי תעמולה סובייטים בעיירות ובכפרים דרומית לעיר וילנה ומבקר בביתו מדי פעם. ביום א' 22 ביוני 1941, בעת הפלישה הגרמנית לתוך ברית המועצות היה חיים באזור עבודתו. לפי עצתו של מנהל האגף בו עבד, שהיה יהודי, הוא וחבריו היהודים נמלטו מזרחה לתוככי ברית המועצות, כאשר המטוסים הגרמנים מפציצים כל מה שנע בדרכים.
עברו עליו ימים קשים מלאי סכנות, ללא אוכל וללא שינה עד שהגיעו, עם זרם הפליטים האדיר, לאיזה קולחוז בו הועסקו בעבודות שדה קשות, אבל באווירה אנושית. הוא גויס ונשלח לעבוד במכרות הפחם במעמקי הרי אוראל המובילים וגובלים עם סיביר. סכנות רבות ערבו לחייו בדרך ההמלטות מהגרמנים ובמעמקי המכרות והוא יצא ללא פגע, כאילו יד נעלמת שמרה עליו מפני הסכנות שהתרחשו סביבו.
עם תום מלחמת העולם השניה היגר לפולין ומשם למחנות העכורים בגרמניה במסגרת תנועת השומר הצעיר. היה פעיל בתנועה בחינוך הנוער, תוך עבודתו הכיר את צפורה ונשא אותה לאישה ועלו ארצה עם קום המדינה. הצטרפו לקיבוץ המעפיל שהיה בראשיתו, נולדו להם שלושה בנים, ספורטאים מצטיינים ולוחמים ביחידות מובחרות, שהקימו משפחות לתפארת, עליהם הייתה גאוותם.
פטירתו של הבן, לביא, זכרונו לברכה, ממחלה קשה לפני כשנה וחצי, גרמה להם לפצע נפשי קשה לריפוי.
חיים עבד קשה כל חייו ולא התלונן על כך. הוא לא חיפש חיים קלים, אלא חיי יצירה שיש בהם תמורה לחברה אותה הוא שירת. בכל תפקיד היה מסור ונאמן להשגת המטרה, בדרך הטובה, הנאה והיעילה. חיים היה איש ישר והגון "...הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו..."
משך שנים רבות היה הקניין של הקיבוץ, נציג חטיבת הכדור יד במרכז הספורט "הפועל" וחבר ועד בארגון עולי סלונים שהוקירו אותו "יקיר הארגון" במלאת לו שמונים, לפני שנה וחצי. בכל תפקיד עשה את עבודתו כנדרש ובצורה יאה, בשל כך העריכו, כיבדו וחיבבו אותו.
הוא היה "בן אדם" במלוא מובן המילה, שמעטים הם כמוהו כיום.
נסענו בקיץ האחרון ביחד עם חיים וציפורה למסע שורשים לסלונים ולווילנה, עיר הולדתה של ציפורה, ובהמשך לנופש ותכננו לנסוע שוב ביחד בקיץ הבא. אומרים, לבני תמותה רעיונות ולכוח העליון פתרונות, שלא תמיד נראים לנו כצודקים.
אני מתקשה למצוא את המילים לנחם את ציפורה יקירתנו, האישה שליוותה את חיים כל הדרך בנאמנות, במסירות ובאהבה אין קץ. תמיד בסבלנות וברוח טובה ונאה עד לרגעיו האחרונים.
לאבישי, לחנן ולסמדר היקרים ולבני ביתכם, היה לכם אבא וסבא נהדר וחבל שאיננו עוד.
בשם ארגון עולי סלונים וחברי הועד, בשם רעייתי ובשמי אני, אנא קבלו את השתתפותנו הכנה ביגונכם הכבד ולא תדעו עוד צער.
הספד לחיים קרפובסקי ז"ל – נפטר ביום א' כ"ו אלול תשס"ד, 12.9.2004
הלוויה בקיבוץ המעפיל ביום ב' 13.9.08 בשעה 18:00
מאת צבי שפט
