אנו נפרדים ומבכים את פטירתה של חנה'לה, בת עירנו וחברתנו לנשק היקרה, שאיננו עמנו עוד. את האבידה ואת הכאב הצורב חולקים במיוחד בני המשפחה הקרובים שהיו זקוקים לה, לעצה ולעזרה.
אנו חבריה לנשק ובני העיר המעטים, שרידי השואה, משתתפים בצערם העמוק של בני המשפחה ומרכינים את ראשינו לכבוד האישה בעלת המרץ והאמיצה, שנאבקה על כבודו ועל חירותו של האדם ובני עמה, במחתרת בגיטו בלוחמה הקשה נגד הצורר הנאצי ועוזריהם בשורות הפרטיזנים, בתקופה הקשה ביותר ליהדות אירופה.
הכרתי את חנה'לה ביער, בפרטיזנים, בקבוצה ה-51, היהודית הסלונימאית, אליה הצליחה להימלט מהגטו הבוער והחרב עם הוריה פסח ורבקה ואחותה ראיה זיכרונם לברכה. וקבוצות שרידים, חברי המחתרת בגטו.
חנה'לה הייתה נערה צעירה ויפה ברשות הוריה. אביה פסח היה בין ראשוני המחתרת בגטו בהיותו בעל ניסיון מחתרתי של המפלגה הקומוניסטית בזמן השלטון הפולני. הוא היה נבון ובעל אידיאולוגיה נחושה להלחם בגרמנים הנאצים ועוזריהם. בפרטיזנים ואחרי המלחמה התאכזב מהקומוניזם הסובייטי שהתאכזר לו ולמשפחתו והמשפחה עלתה לארץ.
אני זוכר איך חנה'לה התנדבה לפעולות החבלה בפסי הרכבת למרות גילה הצעיר,והתלהבותה לנקום ברוצחים הגרמנים ועוזריהם כדי לשבש את תנועת הרכבות הגרמנים הדוהרות לחזית הרוסית. חנה הייתה לוחמת אמיצה והשתתפה יחד עם אביה בהרבה משימות קרביות שניהל הגדוד אליה השתייכה.
בגטו בסלונים נאלצה לעבוד בעבודות כפייה ולחלוק את המחסור הכבד עם בני ביתה.
אחיה הבכור נספה בעת ימי הטבח שערכו הגרמנים בגטו. ביולי 1942. אחותה הבכורה ראיה, הצליחה גם כן להימלט ליער יחד עם הוריה. לאחר תלאות וקושיים מרובים נקלטה ביחידה פרטיזנית אחרת משל חנה והוריה. לאחר שחרור האזור בה פעל גדוד הפרטיזנים שלה, חזרה יחד עם הוריה ואחותה לעיר הולדתה סלונים, בה התרכזו השרידים המעטים יוצאי יחידות הפרטיזנים ואחדים שהצליחו להסתתר אצל איכרים מכרים בסביבה. לאחר שחרור האזור הגעתי לסלונים ההרוסה והשרופה בחלקה הגדול ופגשתי את מעטי השרידים היהודים, רובם פרטיזנים ביניהם את משפחת פסח אלפרט שקבלו אותי בחמימות ודאגו למחסורי. אף אחד ממשפחתי לא שרד.
הם הגרו לפולין המשוחררת ומשם בדרך לא דרך לישראל, בה קבעו את ביתם. חנה נשאה לבעלה צבי רוזנברג ז"ל, לוחם אמיץ נגד הנאצים בהיותו חייל בצבא הפולני המשחרר. הם הקימו משפחה נהדרת ואוהבת הביאו לעולם שתי בנות וצאצאים נהדרים.
חנה הייתה, רעיה ואימא למופת, אחות ובת מסורה ונאמנה ודואגת למחסורם, לחינוכם, להשכלתם ולדרכם בחיים.
חנה'לה תחסר לנו, למעטי המעט החברים שנותרו בחיים. נזכור אותה בהערכה כחברה וכידידה לבבית.
אנו מצדיעים לחברתנו לנשק היקרה, שלחמה בתנאים קשים ביותר בצורר הנאצי ועוזריו, למען הצדק האנושי והיהודי והביאה כבוד לחבריה ולעמה.
ינעמו לך חנה'לה היקרה, רגבי ארצנו הקדושה אותה כה אהבת והערכת ותהיי מליצת יושר לבני ביתך, לאריה ולראובן היקרים ולבני ביתם, שכה אהבו וטרחו למענך.
ישמשו מילים ספורות אלה תנחומים לבני ביתך, לילדים ולנכדים המסורים והמתאבלים.
יהי זכרך ברוך!
הספד לחנה רוזנברג לבית אלפרט, בהלוויה, יום רביעי, א' טבת תשע"א, 8.12.2010
בית עלמין חיפה
מאת : צבי שפט
