בחודש ספטמבר 2010
החלטנו להעביר את המסר
לדורות הבאים הצעירים
שלא ידעו את הייסורים
נסענו לראות במו עינינו
את מה ששמעו כל השנים אוזנינו
מסע לבלרוס לאלינקה וסלונים
למחוזות ילדות של אבא בעיירות הגויים
בלרוס היא מדינה שקפאה בזמן
שטרות כמו במונופול זה הסימן
יומיים בארץ נכר היו מעל ומעבר
והבנו מיד שלחזור לשם-NEVER
הביקור באלינקה היה מעניין
חזרה לאחור שלא ניתן לדמיין
עיירה שוממה בין היערות
שיירי היסטוריה והרבה זיכרונות
מהבאר שואבים את המים
וגרים בבקתות עץ כמו בימי הביניים
לא נותר כמעט דבר מהעבר
סיפורים של כמה זקנים שזיכרונם אותגר
בסלונים הסיפור היה אחר
היינו בבית בו אבא התגורר
בית הכנסת עזוב ומוזנח
ובמוזיאון אין שום מסמך
בית מלון של המפלגה
עברנו הרבה רגעים של דאגה
מים חמים לפי הקצבה
סוכר ומלפפונים ניתנים באכזבה
אורות מדליקים רק כשחייבים
העיקר שאת הדולרים הם אוהבים
יצאנו מבלרוס בשמחה ועם אנחה
הרגשנו כמו בסרט מתיחה
