אנו נפרדים בצער רב מחברנו היקר מישקה - מיכאל פרצוב שהלך לעולמו. אנו משתתפים בצערם הרב של בני משפחתו ומאחלים שלא ידעו צער עוד.
אנו חבריו לנשק מתקופת הפרטיזנים ממלחמת העולם השנייה מרכינים את ראשינו לאות אבל וכבוד שרחשנו לחברנו הנערץ, בגין אורך הרוח, הסבלנות והסובלנות כלפי החברים שעמם ניהל ויכוח בנושאים שונים.
הוא גויס לצבא האדום טרם פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות, ובזמן המלחמה נפצע ונפל בשבי הגרמני יחד עם רבבות חיילים הסובייטים. הצליח לשרוד את השבי הנורא בגלל ערנותו ויחסי החברות עם השבויים האוקראינים והצליח לברוח מהשבי דרך מנהרה שחפרו אל מעבר לגדר המחנה.
הצליח להגיע ליער יחד עם מספר חברים ולהצטרף לשורות הפרטיזנים שלא ששו לקבל אותו בגלל היותו יהודי. תוך זמן קצר הוכיח את עצמו בתור לוחם ללא מורא ביחידת הפרטיזנים ונמנע בין הסיירים בגדוד, תפקיד שמעטים זכו לו ובמיוחד יהודים!
לאחר השחרור של האזורים בהם פעלנו על ידי הצבא האדום, מישקה התנדב לשרת בצבא ולהמשיך להלחם בצורר הנאצי. הוא לקח חלק בשחרור אדמת פולין, ראה את החורבן וההרס שהגרמנים ערכו בקהילות היהודיות והמשיך בזעם להלחם ולנקום בגרמנים בנתיב יחידתו לעבר ברלין, הכניעה של גרמניה הנאצית ב-9 במאי 1945 תפסה את יחידתו במבואות ברלין.
מישקה השתחרר מהצבא האדום כעבור שנה בערך, ביקר את מקום הולדתו בו נרצחו הוריו ואחותו ומיהר להסתלק משם לפי עצתו של ידידו המקומי, כדי שהמקומיים לא יחסלו "הז'יד" שידע על מעשיהם בזמן הכיבוש הגרמני.
הוא הצליח להגר לפולין ומשם בדרך לא דרך לגרמניה, איזור הכיבוש האמריקני ולהפליג לארץ בעלייה ב', באוניית המעפילים אקסודוס, שם נולדה בתם הבכורה חנה שתבדל לחיים ארוכים וטובים. המעפילים הוחזרו לגרמניה למחנה עצורים בריטי ועלו ארצה שנית כעבור שנה. מאז בנו ביתם בארץ, הביאו לעולם בן, את יעקב והיו משפחה מאושרת.
מישקה נשא את רעייתו פסיה ז"ל, גם היא פרטיזנית, במחנה עכורים בגרמניה, בתאריך 7 לנובמבר 1946 שזה התאריך של היום. היא הייתה רעייה ואם למופת. את פרנסתו הביא בהיותו מורה ומחנך בכפר הירוק ומנהל בבתי ספר נוספים.
הוא היה חבר מסור לחבריו לנשק הפרטיזנים, השתתף בפגישות, באירועים המשמחים ובמצערים. כולנו כיבדנו והערכנו אותו בתור חבר וידיד, נבון ומוכן לעזור בעת הצורך. לצערנו הרב בודדים שרדו מהחברים לנשק, הטבע והזמן עושים את שלהם.
ישמשו מלים ספורות אלו תנחומים לבני משפחתו, אותם כה העריך ואהב ושלא ידעו צער עוד בשם חברינו לנשק ובשם ארגון עולי סלונים שאני עומד בראשו.
הננו נפרדים ממך חברינו היקר לעולמים ומאחלים לצאצאים שלך שיזכו רק לבשורות טובות ולשמחות.
ינאמו לך רגבי ארצנו הקדושה אותה כה אהבתה ולה הקדשת את מיטב מרצך ושנותיך.
יהיה זכרך ברוך!
הספד ביום הלווייתו ביום א', 7 בנובמבר 2010, ל' חשוון תשע"א
בבית העלמין כפר סבא, רח' נורדאו בשעה 13:30
