אמא שלי/שלנו נפטרה בתאריך 2/12/2008
לאמא שלי/שלנו יש שמות רבים: מרים, מירה, מאשה, מאשינקה, ממושקה, דרגיה ועוד ועוד,
אבל ממה שלנו יש רק אחת, ועם משמעויות רבות.
אמא- ממה שלנו הייתה מורה בחיינו.
אם צריך ללמוד על אהבה אינסופית, אהבה ללא תנאי, חמלה אלוהית, חכמה ואצילות,
אצל ממה שלנו זה המקום וזו הדוגמא.
בכל מקום, בכל תנאי ובכל מצב, תמיד תהיה זו היא העומדת, מגוננת, דואגת ושומרת,
מבטיחה ומקיימת, נאמנה לנו בכל מאודה, ולעולם לא מאכזבת, אישה נדירה עלי אדמות.
כזו הקוראת את הצורך ואת ה"מפה" הרבה לפני שמישהו בכלל חשב לראות אותה,
כזו העוזרת בחיוך, חום ואהבה לכל מי שניקרה בדרכה,
כזו שחברים ידעו שהיא- מאשה שלהם- תכניס הרבה פלפל, פיקחות, שמחת חיים ואווירה,
לכל אירוע חברתי- שמח, עצוב, סתם בשיחות חולין או כאשר מתהווה בעיה.
כאשר חלית, ממה שלנו, רצינו לעזור לך להתמודד באופן בו לימדת אותנו כל חיינו,
מהמקום הכי עמוק וחם בלב ומהנשמה,
והפכנו עבורך את הבלתי אפשרי לאפשרי ויעיל,
כפי שלימדת אותנו כאשר היה לנו פעם קשה או עצוב, שהכל אפשרי באהבה,
טיפלנו בך בנאמנות אינסופית ובחמלה אצילית,
בסביבה חמה ואוהבת עד לנשימתך האחרונה,
כך יכולת ללכת לעולם שכולו טוב- כזו רגועה, בדרכך שלך,
באצילות ומבלי להפריע לאף אחד,
כמו שרצית, כמו שמתאים רק לך.
אפילו בערב האחרון עת השכבנו אותך לישון, כנראה שכבר היית בדרכך לעולם הבא,
קשה לשכוח את החיוך השובב הזה עם פנים הומוריסטיות, הנשיקה, שובבות, כמו בדיחה,
כאילו רצית להגיד כמו החיים, המוות מצחיק גם הוא, נפרדת בחיוך אוהב ומחבק.
וכעת ממה שלנו האהובה, את ממשיכה לדבר אלינו ולהופיע לנו בחלומות,
להשתתף איתנו באהבה בכל אירוע, חג, מענה או בקשה,
אנחנו מרגישים אותך בינינו כל העת,
כזו עוטפת, אוהבת, מלווה ותומכת, עם אותו חיוך חם, חכם ואוהב.
אני/ אנחנו מודים לך על הזכות להיוולד, לגדול, להיות מצאצאיך,
להיות משפחתך ובמחיצתך,
אנו מודים לך על שלימדת אותנו איך לראות ולהכיר את האחר עם תמצית הלב,
ולא על פי המילים בלבד הנאמרות בפה,
איך לימדת אותנו מגע יד חם מהו ואיך אפשר להעביר את עוצמת הרגש,
איך לימדת אותנו מהי אהבת אם אמיתית, טהורה ואינסופית,
ומהי אהבת והקרבת אישה לאיש.
אבל סילחי לנו- כי על הגעגוע אנחנו לא מצליחים להתגבר,
אנחנו ממשיכים לכאוב את חסרונך, את חיוכך, ואת החוכמה ההומוריסטית,
זו שליוותה אותך עד יומך האחרון, וזאת על אף מצבך הקשה בו היית נתונה.
המוות הוא לא לתמיד, רק מה ששוכחים מת,
ואני/אנחנו תמיד זוכרת/ים אותך, אוהבת/ים אותך.
באהבה רבה אנו שולחים לך את ידי האור, כמו ידי המלאך שלך השומרות עלינו מלמעלה כל העת.
משפחתך: בעלך גרישה, בנותיך אירית ותמי
וששת נכדיך אופיר ערן, תומר, טל, שרון, ועמית האוהבים כל כך וחיים אותך.
