אנו נפרדים כאן מצבי, חבר ואיש יקר שנאסף אל אבותיו לאחר מחלה קצרה שנפלה עליו בפתאומיות ואין מושיע. הוא נפרד מהעולם הזה בשקט ובענווה , מבלי להטריד את סביבתו ויקיריו כפי שנהג כל חייו.
צבי יכול לשמש דוגמה וסמל לעם היהודי שיצא מעבדות לחירות בארץ אבותיו המחודשת, שקמה לאחר השואה הנוראה בזמן מלחמת העולם השנייה, שגבתה מחיר יקר מעמנו , מעל 6 מיליון קורבנות, שהושמדו במיתות שונות ומשונות בזמן הכיבוש הנאצי הגרמני של אירופה . הוא היה בין הלוחמים והנוקמים ברוצחי עמו וזכה להצטיינות ממפקדיו בשל לחימתו הנועזת.
צבי נולד בשנת 1922 בעיירה מילניצה, בפלך טרנופול שבגליציה המערבית שבפולין אז, במשפחה יהודית מסורתית. עם תחילת מלחמת העולם השנייה ב –1939 וכיבוש הסובייטי של מזרח פולין היה תלמיד בבית הוריו עד לפלישתם של הגרמנים לתוך ברית המועצות ביוני 1941.
הוא הצליח להימלט מזרחה בפני הפולשים הגרמנים וגויס לשורות הצבא האדום , בהן לחם נגד הצבא הגרמני שהשתלט על חלקים גדולים של ברית המועצות והגיעו לשעריהם של לנינגרד, של מוסקבה ולתוך סטלינגרד בדרום. מיותר לתאר את המצב הקשה מאוד והקרבות המרים עקובי הדם שהתנהלו להדיפת הפולשים וצבי בתוכם. בשנת 1943 הוקם צבא פולני של ונדה וסיליבסקה, תחת המטרייה וההשפעה הסובייטית , וצבי הועבר ליחידה הפולנית תחת פיקודו של הגנרל ירוזלסקי , שנבחר לראש ממשלת פולין בשנות ה-80.
צבי הצטיין בשירותו ובלחימתו בצבא הפולני וזכה לאותות הצטיינות.
בתום המלחמה השתחרר מהצבא הפולני והחליט לא לעזוב את אדמת פולין, לאחר שנודעו לו על הזוועות שהתנסו בני עמו באוקראינה ובפולין, לא במעט בגלל שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית האנטישמית. הוא עלה לישראל ב- 1948 עם זרם הפליטים ניצולי אירופה , כדי ליטול חלק בהקמת מדינת יהודים שתוכל לקלוט את האודים מאירופה ולהבטיח בית לאומי לבני עמו, מבלי להזדקק לחסדם של העמים הזרים.
עם הגעתו באוניה לנמל חיפה, התגייס ישר לצבא הגנה לישראל, לחטיבת גבעתי ונטל חלק בלחימה העקשת לשחרור הארץ מהפולשים והכנופיות הערביות השונות.
לאחר שחרורו מהצבא ב- 1950 נשא לאישה את חנה, חברתנו היקרה , פרטיזנית לשעבר ביערות בילורוסיה, והקימו בית ראוי ומכובד בחיפה העיר. הם התחילו מאפס כמעט ובנו את ביתם ואת משפחתם במו ידיהם, בעמל, בצנעה ובמסירות לאין קץ. צבי התקבל לעבודה בחברת תנובה, שם עבד עד צאתו לגמלאות ב- 1987.
נולדו להם במזל טוב שתי בנות : בתיה ורויטל שדאגו לחינוכן ולהשכלתן הטובים, והן העשירו אותם בהרבה כבוד ונחת , עם 6 נכדים ו – 2 נינים שייבדלו לחיים ארוכים וטובים.
בשנת 1989 זכה צבי לביקור ממלכתי בפולין, בוורשה הבירה. ראש הממשלה של פולין הגנרל ירוז'לסקי נזכר בחברו לנשק היהודי המצטיין והזמינו לביקור רשמי אליו, שהיה מתוקשר מאוד, והעניק לצבי את הכבוד והערכה שהיה ראוי להם בתור לוחם מצטיין. זה אמנם היה באיחור רב, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
לאחר שאמה של חנה נפטרה, אביה פסח ז"ל, מראשי המחתרת בגטו סלונים ופרטיזן לשעבר, עבר לגור יחד עם הזוג צבי וחנה. הכבוד והאהדה שזכה מצבי חתנו יש רק להעריך. הוא קיים את המצווה של " כבד את אביך ואת אמך " על הצד היפה ביותר. מבחינה חברתית הוא היה איש נוח שכלם חיבבוהו בגלל מזגו הטוב והנעים.
לפני כשמונה שנים הוא עבר אירוע מוחי ולקה בשיתוק חלקי ובעזרתה וטפולה המסור של חנה רעייתו הבריא כמעט לגמרי, לשמחת כולנו.
פגשתי אותו בשמחות המשפחתיות בשנים האחרונות שהביאו לו אושר ושמחה מהאירועים שזכה להם והפגישה עם אורחיו. נהניתי לשוחח אתו מדי פעם ושמחתי למצבו הבריאותי שהשתפר. אנו מתכננים לערוך ביקור בסלונים באביב הבא, עיר הולדתה של חנה ושלי וצבי הביע משאלתו להצטרף לביקור. לצערנו הרב הוא לא זכה לכך.
נזכור את צבי יקירנו בהערכה ובאהבה, כראוי לאיש אמיץ וצנוע, מסור וטוב למשפחתו, לרעיו, לעמו ולארצו.
ישמשו מלים אלה תנחומים לבני משפחתו היקרים שכיבדוהו ואהבוהו מאוד ושלא תדעו צער עוד.
אנו אומרים לך שלום לנצח צבי יקירנו, ינעמו לך רגבי ארצנו הקדושה אותה כה אהבתה ולה כל כך הרבה הקדשתה, כיד שהדורות הבאים יהיה להם בית יהודי משלהם, ושיוכלו לחיות בו בכבוד ובשלום.
יהי זכרך ברוך.
נפטר ביום שבת 5.10/2002 בחיפה
ההלוויה ביום ב' 7.10/2002
מאת: צבי שפט
