נפטר ב-21 במאי 1996
יום עיון באוניברסיטת ת"א בנושא: האמנות והשואה - 10 ביוני 1913
לזכרם של עו"ד רפאל לוץ ורעייתו פאני לוץ לבית סולומיאן
דבריו של צבי שפט - יו"ר ארגון עולי סלונים.
- כבוד פרופ' חנה נוה - דיקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א
- כבוד המרצים והחוקרים המכובדים מהארץ ומחוץ לארץ
- צאצאי ומוקירי זיכרם של עו"ד רפאל לוץ ורעייתו פאני לבית סולומיאן
- גבירותיי ורבותיי, מכובדיי כולכם,
יש לי הכבוד לכבד את זיכרם של של עו"ד רפאל לוץ ושל רעייתו פאני לבית סולומיאן זכרונם לברכה, ידידיי ומוקיריי.
רפאל לוץ הינו בן עירי, סלונים, במזרח פולין עד מלחמת העולם השנייה ועתה מערב ביילארוס.
נצר של משפחה מכובדת בעיר וכן שם משפחתו ל"ו צדיקים.
נולד ב-1907 בסלונים, בוגר הגימנסיה והפקולטה למשפטים בוורשה.
היה פעיל בתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר" ובאגודת הספורט בעיר. היה מראשי אגודת הספורט של "מכבי" בסלונים, במיוחד קבוצת הכדור-רגל.
שירת בתור קצין בצבא הפולני ונפל בשבי הגרמני בתחילת המלחמה ב- 1939. שש שנות השבי היו קשות מאוד לקצין פולני ובמיוחד לקצין ממוצא יהודי. אחרי השיחרור בתחילת 1945 חזר לוורשה והצטרף לשירות החוץ הפולני.
בוורשה הכיר ונשא לאישה את פאני סולומיאן, ניצולת גטו פינסק, פרטיזנית.
על תקופת המלחמה והשבי הוציא לאור ספר "בדיוטה השלישית" ב- 1976, שתורגם מפולנית ע"י יחזקאל רבן, בן עירנו, עיתונאי, סופר ומשורר בחסד עליון מקיבוץ לוחמי הגטאות.
שימש בתור קונסול פולין הראשון בארץ והיה מקובל מאוד במשרד החוץ הישראלי.
התפטר מתפקידו עם גבור האנטישמיות הרשמית בפולין והשפעתה של ברית המועצות, ועלה לישראל עם רעייתו פאני והקימו ביתם בתל אביב.
במשרד החוץ הפולני היו שטענו למה מינו יהודי לשמש קונסול בישראל? והתשובה הייתה: האם היה נכון למנות פולני אנטישמי במדינת היהודים?
לוץ היה איש תרבותי ונעים הליכות, עסק במשרדו בתור עו"ד והושיט עזרה לנקקים, לא על מנת לקבל פרס. היה פעיל ציבור ידוע בקרב יוצאי פולין ויו"ר ארגון עולי סלונים משך שנים רבות עד לפרישתו ב-1984.
כאות הוקרה על פעילותו המבורכת הוענקה לו תעודת הוקרה ותואר "יו"ר כבוד של הארגון " לשארית חייו.
קולה, כפי שקראנו לו, נפטר ב- 1996, ביום העצמאות ה-48 למדינת ישראל. הייתי בבית החולים איכילוב כאשר נפטר, רגוע ושקט, כפי שהיה בחייו.
הכרתיו אישית כאן בארץ, פער של 19 שנים בינינו. אחיו הצעיר סשה היה מורה להתעמלות שלי בגימנסיה ואת אחיו הבכור מישה הכרתי בגטו.
אחותו הייתה בהגלייה בבריה"מ בזמן השואה ועלתה עם בנה לישראל אחרי המלחמה. הוא היה קצין בצה"ל ונהרג בעת מילוי תפקידו. השאיר אישה ובן.
קולה ניסה לעזור לכל אחד מבני עירנו שפנו אליו. היה צנוע ועניו ומכבד את הזולת. הוא נבחר ופעל בתור יו"ר ארגון עולי סלונים, לאחר שזקני וטובי הקהילה הלכו לעולמם. קהילת סלונים שנכחדה בשואה הייתה עתיקת יומין ומיוחסת במינה, ולה רבנים מפורסמים, בעלי מקצוע ואמנים רבים, אישים בולטים ואנשי רוח ידועי שם .
75% מתושבי העיר היו יהודים, מתוך כ-25 אלף יהודיה בגטו, שרדו כ-150 ניצולים בלבד ואני בתוכם, יחיד ממשפחתי.
לזכותה של פאני יאמר, שטיפלה בו במסירות רבה, במיוחד בשנים האחרונות כאשר נזקק לטיפול רפואי לעתים קרובות.
הערכתי וחיבבתי את האיש, תמיד היה מסודר, בעל הופעה נאה, תרבותי, אלגנטי ומסביר פנים.
יהי זכרו ברוך!
