אנו מצטערים עמוקות על שבתאי שנפטר ,חברנו לנשק היקר, שאיננו עמנו עוד. את האבידה הגדולה והכאב הצורב חולקים במיוחד בני המשפחה הקרובים שכה היו זקוקים לו, לעצה ולעזרה.
אנו חבריו לנשק ובני העיר, שרידי השואה, משתתפים בצערם של בני המשפחה ומרכינים את ראשינו לכבוד האיש ההגון והישר, שנאבק על כבודו ועל חירותו של האדם ובני עמו, בתקופה הקשה ביותר ליהדות אירופה .
הכרתי את שבתאי ביער, בפרטיזנים, בקבוצה ה-51, היהודית הסלונימאית, אליה הצליח להימלט מהגטו הבוער והחרב עם קבוצות שרידים, חברי המחתרת בגטו. שבתאי נחשב אחד מהחברים הנועזים במחתרת בגטו, העביר בחשאי נשק ותחמושת למקומות המחבוא, כאשר סכנת חיים מרחפת על כל מי שנתפס על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם. שבתאי היה לוחם אמיץ וחבר טוב ונאמן לחבריו הלוחמים בקבוצה ובשל כך העריכוהו חבריו ומפקדיו.
מקורו של שבתאי היה מעיירת שדה, להוריו חווה חקלאית לכן הקשרים עם איכרי הסביבה והיער לא היו זרים לו. שבתאי סיים את בית הספר התיכון בעירנו סלונים והתקבל לפקולטה המשפטית באוניברסיטת וילנה , הפולנית האנטישמית, בה למד עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב- 1939. לאחר הכיבוש הסובייטי של מזרח פולין והמדינות הבלטיות, המשיך את לימודיו באוניברסיטת לבוב הסובייטית, אותה סיים עם פלישת הגרמנים לתוך ברית המועצות ביוני 1941, אבל לא הספיק לקבל את הדיפלומה המיוחלת. הוא הצליח לחזור הביתה בדרך לא דרך, שהסכנה עורבת בכל מקום.
בגטו בסלונים נאלץ לעבוד בנפחייה, בעבודות כפייה ולחלוק את המחסור הכבד עם כל עצירי הגטו. כאן הוא מצא את הקשר למחתרת היהודית בגטו ונטל בה חלק נכבד. לאחר שחרור האזור הפרטיזני בה פעל, גויס לצבא האדום בו המשיך להילחם בנאצים עד שנפצע . לאחר החלמתו חזר לסלונים המשוחררת ופגש את מעטי השרידים היהודים, רובם פרטיזנים ביניהם את ריטה רעייתו לעתיד, אותה הכיר בקבוצתו הפרטיזנית. הם נישאו, הגרו לפולין המשוחררת ומשם בדרך לא דרך לישראל, בה קבעו את ביתם והקימו משפחה לתפארת, שני בנים ובת וצאצאים.
לאחר המלחמה הוא פגש את אחיו הצעיר אשר, אשר נלחם קשות נגד גרמניה הנאצית בשורות הצבא האדום אליו גויס לפני פלישת הגרמנים לרוסיה הסובייטית. הם הקימו ביחד מוסך לרכב מנועי, ושירתו את לקוחותיהם במסירות, בנאמנות ובהגינותם האופיינית.
אשר אחיו נפטר לפני מספר שנים וטמון כאן בקרבתו, כפי שנאמר: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"
שבתאי היה, בעל ואב למופת, אח מסור ונאמן לבני ביתו הדואג לחינוכם, להשכלתם ולדרכם בחיים.
שבתאי העלה את זיכרונותיו המעניינים בכתב ולא רצה לפרסמם בעודו בחיים והשאיר זאת לצאצאיו.
אני מקווה שהזיכרונות שלו ישפכו אור מעניין על תקופת הגטו והפרטיזנים בתקופת השואה. מילות ההספד הספורות שלי, הן המעט מהמעט לתיאורו של שבתאי ז"ל, האיש רב הפעלים, הישר וההגון, המשכיל והמחונך, אשר הרוויח את לחמו בעמל רב וביושר, ועל כך גדולתו.
אנו מצדיעים לחברנו לנשק היקר, שלחם קשות למען הצדק האנושי והיהודי והביא כבוד לחבריו ולעמו.
ינעמו לך רגבי ארצנו הקדושה אותה כה אהבת והערכת ותהיה מליץ יושר לריטה רעייתך הזקוקה לרחמי שמיים ולכל בני ביתך שכה אהבתה וטרחת למענם.
ישמשו מילים אלה תנחומים לריטה, רעייתו היקרה, הנאמנה והמסורה ולילדים המסורים והמתאבלים.
יהי זכרו ברוך.
הספד שלושים לפטירתו, יום ו', ח' באלול תשס"ד , 1.09.2006
בית עלמין ירקון, תל אביב, גוש 12 - איזור 3 - שורה 18
מאת: צבי שפט
